ירוניק היקר שלי !
הסתיימה שנה.מלבד הליכה הכרחית לא עזבתי את הבית לא צעדתי בחוץ מדי בוקר כהרגלי.קיבלתי בסבר פנים טובות ובשמחה כול מי הבא אל הסף,המשכתי לנהל את הבית כסדרו אך בעיקר הייתי ספונה בחדרי וכמו שאמרתי באיזה מקום :"אני אוהבת את הרגעים האלה! את שקט ההתייחדות עם זכרך! רק שנינו בין היד הכותבת,המחשבה והלב הממלא אותך ! "
ב- 13.05.22 נתקבצנו כולנו,התכנסנו ברחבה ובהגיע השעה היעודה החילונו עולים איש איש עם עצמו,מתנהלים לאיטנו אל מקום הקבר.
האישה,הילדים וחבריהם,האחות ובנה,האחים הנשים וילדיהם,שני זוגות ההורים מצד שתי המשפחות,חברים לעבודה,חברים לצוות וכול הדורש ביקרך .איש איש שולף מכיסו דף נייר וקורא מן הכתב בקול חם ורועד את המילים שאינן יכולות לגעת אינן יכולות כלל לנסות לכסות על הכאב והצער.כי גדול הוא וכבד מנשוא .
כי כזה היית ! אדם אהוב ! בן אוהב להוריו,אח טוב לאחותו ותאום בלב ונפש לאחיו,בעל נאמן ומסור ואב נפלא לילדיו ! חבר נעים ואיש רעים להתרועע ! אין מילים לתאר את גודל האבדה ! אדם שלא ידע חולי מימיו משאיר את העולם כשהוא במלוא תפארתו באמצע כול יופי החיים שיצר .
אנו מתנחמים במעט בכול הטוב והיופי שהיו מנת חלקך והותרת לנו !
אנו מבטיחים לשמור בכול כוחנו ולטפח בכול מאודנו את היקר לנו בדרך היפה שהתווית לנו למען פועלך !