ירון איזנבוד | 2021-1961
ירון נולד בחיפה ב-11 בדצמבר 1961 למשה ושרה, זמן קצרצר לפני אחיו התאום דרור. אחותו מיכל מבוגרת מהתאומים בכשנתיים. שנות ילדותו ונעוריו עברו על הר הכרמל, בשכונות הכרמל הצרפתי ורמת התשבי. שדות הבר שהשתרעו באותה תקופה באזור מחנה זאב בואך סטלה מאריס, היו כר פורה לאינספור טיולים של הילדים עם שרה, עליהם נבנתה לא רק היכרותו עם הטבע, כי אם גם אהבתו הגדולה אליו. את דרכי הארץ ושביליה הכיר ירון הילד בטיולים הרבים שאליהם יצאה המשפחה כולה, דחוסה בחיפושית הקטנה והמיתולוגית.
בספטמבר 1968 החל ירון את לימודיו בבית הספר הריאלי העברי בחיפה, בסניף הדר הכרמל, שם למד מכיתה א' עד כיתה י'. ירון היה תלמיד מצטיין, נער אהוב על חבריו ופעיל חברתית. בכיתה ה' הצטרף לשבט "משוטטי בכרמל" של תנועת הצופים, אך החל מכיתה ז' התמסר יותר לפעילות בשבט צופי-ים חיפה. לצד פעילויות אלה התפתחה אהבת הטבע שניטעה בו מילדות, לכדי פעילות כמעט מקצועית. עוד כנער היה ירון צפר מושבע, וידע לזהות רבים מהעופות היציבים והנודדים בשמי הארץ, אפילו בתצפית ממרחק רב. הוא נהג לומר שזיהוי העופות בשמם הוא רק המדרגה הראשונה והנמוכה ביותר של היכרות עמם. אמר ועשה – ירון נהג לבקר קיני ציפורים, להכיר ולזהות (במהירות ובדייקנות!) את הקולות שמשמיעים רבים ממיני העופות השונים ולחקור את אורחות חייהם. לאחר תקופת חניכות כצפר מתחיל, קיבל בגיל צעיר במיוחד רישיון-טיבוע – הצמדת טבעות זיהוי לעופות נודדים – מלאכה לא פשוטה, הכרוכה באחריות רבה.
ירון התגייס לסיירת מטכ"ל ב-20 ביולי 1980. גם במהלך מסלול מפרך זה התבלט והצטיין בכל היבט, הן אישי והן מקצועי, לכל אורך שירותו כלוחם בצוות מבצעי. לאחר שחרורו התחיל ללמוד בטכניון, וכצפוי, גם כסטודנט צעיר הצטיין ירון במיוחד. ללימודי האווירונאוטיקה החליט להוסיף גם הנדסת מחשבים, וסיים את הלימודים בשני התחומים בהצטיינות.
את תחילת דרכו המקצועית החל כסטודנט במעבדות המחקר של IBM בחיפה, ובהמשך בשתי חברות גדולות נוספות – אינטל ואמדוקס. מתחילת שנות ה-2000 פנה ירון לעבודה בחברות סטארט-אפ בתפקידי ניהול בכירים וכעצמאי בייעוץ לחברות כמו נייס, אינטל, התעשייה הצבאית, אפימילק, ועוד. בין השאר כיהן כסמנכ"ל פיתוח בחברת Port Authority, היה ממייסדיה של חברת XTR, מהחלוצות בתחום זיהוי מחוות גוף ע"י מצלמה פשוטה, כיהן כמנכ"ל חברת סקורפיון, שפיתחה שיטה חדשנית לקיבוע עמוד השדרה, והיה ממייסדי ווקלזום, שפיתחה מיקרופון מבוסס לייזר. שם גם פגש את חברו ושותפו לעתיד, גיל לוי.
ב-2009 הקים יחד עם גיל את חברת אנגוג, מהחלוצות בתחום ניתוח אותות מחיישני הטלפון הנייד. החברה החלה את דרכה באיתור מקומות חניה בזמן אמת, ובאמצעות שימוש באלגוריתמיקה ובינה מלאכותית צמחה לחברת ה-Edge AI המובילה בעולם. את אנגוג הובילו באופן צמוד ובחברות קרובה והדוקה, גיל (שייסד אותה יחד עם ירון), ירון, ועפר שהצטרף כמנכ"ל ב-2015. גיל ועפר מתארים את ירון כפנומן מבחינת כושר עבודתו ומסירותו לחבריו לעבודה וללקוחות החברה, וכאדם יצירתי, חד מחשבה ותומך, ומתוך כל אלה – כאחד מעמודי התווך של החברה.
ירון השכיל לשלב את עברו כלוחם ביחידה קרבית ואת היותו יזם ואיש היי-טק, ושימש במשך שנים כמנטור במסגרת מיזם "להעז ביחד" של עמותת "מסדר דורשי טוב".
באוקטובר 1989 נשא ירון לאישה את נטע, ובמרוצת השנים נולדו להם ארבעה ילדים – זהר, שחר, עדו ועמרי.
לאורך כל השנים היה ירון איש משפחה אוהב ומסור, הן למשפחה שבה גדל והן למשפחה שהקים עם נטע. אהבת הארץ והטבע היו תמיד נר לרגליו. המשפחה יצאה לטיולי טבע רבים בארץ ומחוצה לה, כאשר ירון דואג להנחיל את ידיעותיו בחי ובצומח לדור הצעיר. הוא המשיך להעניק מהידע האינסופי שלו גם כשהילדים גדלו, וגם לבני זוגם. הוא היה איש משפחה חם, אוהב, מחבק ומפרגן בצורה יוצאת דופן, עד יומו האחרון. אין ספק שהחינוך והאווירה שידע להעניק קשורים לחינוך ולאווירה שספג בבית שבו גדל, ובכך היטיב ירון לסגור מעגל ברמה האישית והמשפחתית.
ירון נלחם במחלת הסרטן מאוגוסט 2018. לצד שימוש באמצעים הרפואיים, הביולוגיים והכימיים המקובלים, נרתמו ירון ונטע למשטר תזונתי והתנהגותי מחמיר וקפדני. במשך כשנתיים נראה היה שירון מנצח את המחלה, והיה מלא אופטימיות וחדור תקווה. במקביל, ניסה להנחיל את נקודת מבטו האופטימית לחולים אחרים שלהם שימש כמנטור. אך פחות משנה לאחר מכן, במהלך מהיר ואכזרי של שבועות ספורים, התדרדרה בריאותו של ירון, והוא נפטר ב-11 במאי 2021.
יהי זכרו ברוך